מניפהּ של לידי וינדמיר/אוסקר וויילד
מניפהּ של לידי וינדמיר/אוסקר וויילד

מניפהּ של לידי וינדרמיר

ליידי וינדרמיר – אריסטוקרטית יפה, אם צעירה ורעיה נערצת, מובלת בשל דבקותה הנלהבת בקוד מוסרי פוריטני נוקשה לסף התאבדות חברתית. לכאורה סיפור בנאלי מעולם המלודרמה, אך הדיאלוגים השנונים, תשובות המחץ, האפיגרמים והפרדוכסים החכמים, האופייניים כל כך לוויילד, הופכים את מניפהּ של לידי וינדרמיר לקומדיית מופת ולסטירה חריפה על ערכי המוסר של החברה הגבוהה בלונדון בשלהי התקופה הוויקטוריאנית.

עברית ישראל חיים טביוב16,080 מלים 1892
2015 329kB 579kB
נקה
מק"ט: וינדרמיר-ויילד קטגוריות: , , , ,
תיאור

מניפהּ של לידי וינדרמיר, מעשה באישה הגונה (באנגלית: Lady Windermere's Fan, A Play About a Good Woman), הידוע יותר בשם העברי מניפתה של ליידי וינדרמיר, אותו העניקו לו מתרגמים מאוחרים יותר, הוא מחזה קומי בארבע מערכות מאת אוסקר ויילד. המחזה הועלה לראשונה ב-22 בפברואר 1892 בתיאטרון סט ג'יימס בלונדון ופורסם לראשונה ב-1893.

הסיפור מספר את קורותיה של ליידי וינדרמיר, שמגלה כי ייתכן ובעלה מנהל רומן עם אישה אחרת. היא חושפת בפניו את חשדה, אך הוא מזמין את האישה האחרת, גברת אירלין, למסיבת יום ההולדת שלה. נסערת מחוסר הנאמנות שלו, ליידי וינדרמיר, מחליטה בתגובה לעזוב את בעלה לטובת גבר אחר. גברת אירלין, שמבינה מה קורה, עוקבת אחרי ליידי וינדרמיר ומנסה לשכנע אותה לחזור לבעלה, אך במהלך האירועים היא מוצאת את עצמה במצב מביך. היא מקריבה את עצמה ואת שמה הטוב כדי להציל את נישואיה של ליידי וינדרמיר. את סודה ליידי וינדרמיר לעולם לא תדע: גברת אירלין היא אמה, שנטשה את משפחתה לפני עשרים שנה.

זהו ניסיונו הראשון של ויילד בתחום הקומדיה. ויילד שעסק קודם לכן בטרגדיה החליט לעבור לתחום הקומדיה, לאחר ששני מחזות קודמים שלו לא זכו להצלחה ואחר, סלומה, נאסר על ידי הצנזורה. בדומה לקומדיות שייכתבו לאחר מכן, גם כאן מדובר בסאטירה עוקצנית על ערכי המוסר של החברה הוויקטוריאנית, ובעיקר באופן שבו הם באים לידי ביטוי במסגרת מוסד הנישואין. המחזה מדגים את הטכניקה הדרמתית המצוינת של ויילד, את החיבור של הקומי עם הרציני: "כאשר אי-הנכונות מתבררת וכאשר מובהר האבסורד, הרגשות והרעיונות הרציניים שהמחזה חוקר, ממוקמים בסביבה שמונעת מהם מלהיהפך אי פעם לרציניים מדי." (פיטר ראבי, מקור: ויקיפדיה)

עוקצנותו של ויילד, מתבטאת אף בדברים הקטנים ביותר. כשהיה ברור לו שהמחזה יועלה בתיאטרון סנט-ג'יימס, מה שאפשר לו לפנות אל קהל אופנתי מבני המעמד הבינוני הגבוה, הוא התווה במדויק את המרחב הגיאוגרפי של אותו קהל – כיכר גרוסונור, רחוב קורזון והפארק. מצד שני, רבים משמות הדמויות במחזה לקוחים מנופי צפון אנגליה, אזור בו שהה ויילד בעת כתיבת המחזה: ליידי וינדרמיר בהשפעת אגם וינדרמיר והעיירה בשם זה, הסמוכה לו; הדוכסית מברויק בהשפעת העיירה ברויק שעל נהר טוויד ולורד דרלינגטון בהשפעת העיירה דרלינגטון. יחסו של ויילד לקהלו מבוטא באופן הקולע ביותר במילים שנשא בסיום הצגת הבכורה: "גבירותי ורבותי. נהניתי מערב זה מאוד. השחקנים העניקו לנו ביצוע מקסים של מחזה מענג ותגובתכם היתה מאוד אינטליגנטית. אני מברך אתכם על ההצלחה הגדולה של הביצוע שלכם, ששכנע אותי שאתם מעריכים את המחזה כמעט באותה מידה שבה אני מעריך אותו." (מקור: ויקיפדיה)

המחזה עובד לכמה סרטי קולנוע וסרטי טלוויזיה וכן למחזמר. ביניהם ניתן למנות את הסרט האישה הטובה (A Good Woman), משנת 2004, שהתיק את ההתרחשות ל-1930 בחוף אמלפי באיטליה תוך שהוא הופך את לורד ואת ליידי וינדרמיר למר ולגברת וינדרמיר. שמו של הסרט, בכיכובם של הלן האנט, סקרלט ג'והנסון ותום וילקינסון, מתכתב עם כותרת המשנה של המחזה "A Play About a Good Woman". נואל קווארד יצר ב-1954 גרסת מחזמר למחזה בשם אחרי הנשף (After the Ball).

ישראל חיים טַבְיוֹב (ביידיש: טאַוויאָוו;‏ 1858 – 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית. למחייתו עבד כרואה חשבון, אך פרסם ספרים ומאמרים בתחומים שונים. מאמר שהכה גלים בזמנו היה "ספרותינו היפה ועתידותיה",‏ שבו קרא להרחבת הלשון העברית, התאמתה והפיכתה לשפה נמלצת פחות לפני כתיבת ספרות יפה. ספרו המפורסם ביותר הוא אוצר המשלים והפתגמים, שבו ליקט כשלושת אלפים פתגמים בשפות העברית והארמית. טביוב גם תירגם לעברית יצירות משפות זרות; בין היתר מחזות של אוסקר ויילד ואת יצירתו הידועה תמונתו של דוריאן גריי. (מקור: ויקיפדיה) תרגומי ויילד יצאו לאור לראשונה בהוצאת שטיבל בוורשה.

קישורים:

 – המחזה המקורי (באנגלית) בפרויקט גוטנברג – לקריאה מקוונת או להורדה בפורמטים שונים.

על המחבר