לו הייתי יושבת במרפסת בקיץ בירושלים/ה. חניתה הלוי
לו הייתי יושבת במרפסת בקיץ בירושלים/ה. חניתה הלוי

לו הייתי יושבת במרפסת בקיץ בירושלים

ספר השירה השני של חניתה הלוי הוא אוסף של שירים אישיים ומרגשים, שנכתבו לזכר בעלה יעקב הלוי, המנציחים את אישיותו ואת חייהם המשותפים דרך רגעים קטנים יומיומיים, שטומנים בחובם עולם ומלואו, נוכחות והיעדרה, געגועים וזכרונות מתוקים. איך ממשיכים הלאה כאשר כל מחווה קטנה, כל פעולה יומיומית, או חוויה חדשה, נחווים תמיד בצל מה שהיה ואיננו. ספר שמלמד אותנו כמה כוח יש לכל אותם מעשיים טריוואליים שלרוב אנו עושים בלי משים, שמלמד אותנו לחגוג כל רגע ורגע בחיים.

עברית1,434 מלים 1999
2017978-965-7701-15-7 296kB 530kB
נקה
מק"ט: חניתה-לו-הייתי-יושבת קטגוריה:
תיאור

עץ הפקאן זוכר

בְּשַׁבָּת, בְּבֹקֶר קֵיצִי,
יָשַׁבְנוּ בֶּחָצֵר,
לְהִתְעוֹרֵר, לְהָצִיץ בְּעֵץ הַפֶּקָן.

אָכַלְנוּ בּוּרֶקָס,
בֵּיצָה וּמְלָפְפוֹן יָרֹק,
שָׁתִינוּ קָפֶה רִאשׁוֹן שֶׁל בֹּקֶר.
הִפְעַלְנוּ אֶת הַוִּידֵאוֹ
מַבִּיטִים בְּעַצְמֵנוּ:
אַתָּה חִבַּקְתָּ אוֹתִי חָזָק.
אוֹר הַבֹּקֶר הַמָּלֵא
לֹא סִנְוֵר אֶת עֵינַי
כְּשֶׁנִּשַּׁקְתָּ אֶת שְׂפָתַי,
נָשַׁר עָלֶה מֵעֵץ הַפֶּקָן
הִגַּשְׁתָּ לִי אוֹתוֹ.
עַכְשָׁו הַשֻּׁלְחָן רֵיק,
סָגוּר.
הַשֶּׁמֶשׁ מִמַּעַל,
עוֹצֶמֶת עֵינֶיהָ.

עֵץ הַפֶּקָן עָרֹם.

על המחבר
חוות דעת (0)

חוות דעת

עדיין אין חוות דעת

לכתוב חוות דעת ראשונה על “לו הייתי יושבת במרפסת בקיץ בירושלים”

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *