גילית חומסקי היא אחד היוצרים העבריים הצעירים המוכשרים ביותר בעשור הראשון ובראשית העשור השני של המאה הנוכחית. שירתה, הטבועה בחותם מסורת דתית והממשיכה את לשון המקורות, היא גם חדשנית מאוד ומכילה התייחסויות רבות לעולם מודרני חשוף ומתמודדת עם מצבים קיומיים של זמננו. בשירתה בולטים גם מוטיבים מספרות ותרבות בעולם, לרבות חוט-שני של הרפתקת נעורים גיאוגרפית ודמיון-מדעית קסומה, בצד אמפאתיה לדמויות רבות מחיי יום-יום ומחיי אמנות [גבריאל מוקד]
לקריאה נוספת:
- פולינה טובמן, 'שירת הקודש והחול 2 – "אֵיךְ לְהַחְזִיק אַרְנֶבֶת"', מגפון, 10 בפברואר 2013.
- בולטון, ליאור, בשבח הפריט המוכמן. מקור ראשון, שבת, ט' בשבט תשע"א, 14 בינואר 2011, עמ' 18.
- אלי הירש, "גילית חומסקי, ניקולאס יוז חוקר בקוטב הצפוני", קורא בשירה, 1 באוקטובר 2010.
- רן יגיל, "שירה בציבור: גילית חומסקי" (על השיר "ללמוד לשחות"), NRG, 10 באוקטובר 2010.