שלום אורח!

אגדת שלושה וארבעה (נוסח שני)

תצוגות נוספות

אגדת שלושה וארבעה (נוסח שני)
0.00 ₪

זמינות: במלאי

מחבר: חיים נחמן ביאליק | מהדורה ראשונה: 1929 | עברית | הוצאה: בית אוצר | באתר מ: 2015.
ספירת מילים:  15,885 | גודל קובץ ePub:‏  336kB | גודל קובץ Kindle:‏  ~600kB
הגרסה העברית של מיתוס הנסיכה במגדל, מובאת לכם כאן בפורמט עשיר ומורחב של ביאליק, עיבוד שלישי שלו לסיפור המעשה שהופיע במדרש תנחומא מן המאה הרביעית. סיפורם של נתניה וקציעא ששידוכם שנקבע בשמיים, יוצא אל הפועל למרות כל נסיונות המלך שלמה למנוע אותו. סיפור אמוני קלאסי שתחילתו קריאת תגר על הגורל וסיומו בהכרה במוגבלות האדם את מול האל.
תיאור

Details1

גרסה שלישית ואחרונה של חיים נחמן ביאליק לסיפור בת שלמה במגדל, המובאת לכם כאן, היא גרסה מורחבת במיוחד. ביאליק, שהתבסס על מדרש תנחומא, כלל עיבוד ראשון של המדרש תחת השם "בת שלמה במגדל" בספר האגדה שלו ושל רבניצקי ב-1908. הגרסה השנייה, אגדת שלושה וארבעה, נסח ראשון (המוכרת גם בגרסתה הלא מנוקדת: בת המלך ובן זוגה, מאגדות קדומים), פורסמה ב-1917 ואילו הגרסה שלפנינו אגדת שלושה וארבעה, נסח שני פורסמה לראשונה ב-1929.

ביאליק הסתמך על מדרש תנחומא במהדורת ר' שלמה בובר (סבו של מרטין בובר), בפורסמה בוילנא בשנת תרמ"ה (1885), אך ככל הנראה שילב בגרסה שלו גם אלמנטים ממקורות אחרים, למשל מסיפור שסיפרה לו אשתו מינה. מדרש תנחומא, שנכתב לפי הסברה במאה הרביעית ונקרא ע"ש האמוראי הארצישראלי רבי תנחומא בר אבא, שרבות מאמרותיו מופיעות בו, התגבש באופן סופי בסביבות המאה התשיעית.

הסיפור בוחן את הפער שבין רצון המלך-האב ורצון האלים. בדומה לסיפור של אדיפוס (הדן בניסיון למנוע את מימוש הנבואה שלפיה הבן יהרוג את אביו ויינשא לאמו), שלמה המלך שרואה בכוכבים כי בתו היפה מיועדת לעני מרוד, מנסה למנוע את התרחשות רצון האלים וכולא אותה במגדל בלב ים, שם שומרים עליה 70 סריסים. אלא שהבחור מגיע בדרך לא דרך אל הנסיכה במגדל (במסע שבסופו נושא אותו לשם נשר), הוא מקדש אותה (ללא עדים מלבד המלאכים) והיא מתעברת. הסריסים שמבחינים בהריון, מזעיקים את המלך. כשזה מגיע ורואה כי בתו נישאה לבחור שאותו ראה בכוכבים, הוא משלים עם רצון האלים ונותן את ברכתו לזוג, תוך קבלת מוגבלותו מול כוח האל.

בבואו לכתוב גרסאות משלו למדרש, ביאליק בוחר לקרוא להן "אגדת שלושה וארבעה", בעקבות שני פסוקים מספר משלי, "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה" [משלי ל' יח-יט] והוא אף כולל אותם בסיום אגדת שלושה וארבעה, נסח ראשון. בגרסאות שלו, משמיט ביאליק את ההיריון מהסיפור ומשאיר רק את הקידושין והמלך הוא זה שמגלה את הנער בחדר הנערה בביקור פתע, דבר שמפתיע את הסריסים. כבר בגרסה הקצרה יותר, אגדת שלושה וארבעה, נסח ראשון, מרחיב ביאליק את התיאורים, מעבה את הדמויות, מוסיף דיאלוגים ופורש את הרהורי הנפש של המלך. אך נוסח קצר זה הוא רק כעין ראשי פרקים לסיפור ארוך וענף שטווה סביבו ביאליק, באגדת שלושה וארבעה, נסח שני, שארוך בערך פי עשרה מהנסח הראשון. בנסח השני, מוסיף ביאליק אירועים רבים שסביר שהתרחשו, כמו משתאות בחצר המלך ותלאותיו של העלם בים ובאי לפני שהגיע לנסיכה. הדמויות זוכות לשמות ולאפיון מורכב יותר, ולסיפור אף נוספות דמויות משנה רבות.

זהו הביטוי העברי למיתוס המפורסם של הנסיכה במגדל, שזכה לגרסאות בתרבויות רבות. הגרסה המפורסמת היא הסיפור של רפונזל (פעמונית), אך קיימות גרסאות רבות מאזור ארץ-ישראל, שמסופרות למשל על-ידי הבדווים, שייתכן שהן מבוססות על מקורות יהודיים. המיתוס הוא גם הבסיס לסיפור האופרה ריגולטו של ורדי, אלא ששם הסוף אינו סוף טוב.

מבנה הסיפור, במיוחד בנסח השני, מזכיר מבנה של רומנסה: הגיבור יוצא למסע חיפוש אחר אובייקט נכסף (כמו למשל בחיפוש אחר הגביע הקדוש) או אחר מושא אהבה, בסיפור רווי עלילות גבורה ופרשיות חצר. ברומנסה שלפנינו הסוף טוב והגיבור מצליח לבצע את המשימה ולמצוא בת-זוג.

יש הרואים בסיפור גם אלגוריה לאומית: הנערה הכלואה באי מוקף ים, היא ארץ ישראל. העלם העני הוא היהודי הגלותי והמלך – הסמכות הקובעת. לכאורה נראה שהיהודי הגלותי לא מתאים לארץ, אבל כיוון שהזיווג שלהם הוא צו אלוהי, כיוון שהאל ייעד את ארץ ישראל לעם היהודי, הוא מובל אליה "על כנפי נשרים".

לקריאה נוספת:

- ניתוח של המדרש "בת שלמה במגדל" בספר האגדה / דר' יואל שלום פרץ

חוות דעת

ייתכן שגם המוצרים הבאים עשויים לעניין אותך